עשר שאלות לעשרת ימי תשובה, להשגת שינוי משמעותי בחיים.
תסמכו על היצירתיות של הפרסומאים – בשנה שעברה, קבוצת פרסומאים שכרה לוח מודעות אלקטרוני ענק בכיכר טיימס שבמנהטן, ובכל יום מעשרת ימי התשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים, הם היו מקרינים עליו שאלה שונה, עליה רצו לעורר את העוברים והשבים לחשוב, בתקופה המיוחדת לחשבון נפש ולהתבוננות פנימית.
הייתי שם, וערכתי סקר אקראי ששאל את האנשים אם המסר שבלוח המודעות מעורר אותם? להפתעתי, כל מי שדיברתי איתו אמר לי כמה משמעותית בעיניו הקריאה הבלתי צפויה הזאת, לעריכת חשבון נפש והתבוננות פנימית.
אין לי שמץ של מושג אם הם מתכוונים לחזור על זה גם השנה, ובכל זאת החלטתי לשתף אתכם, מבעוד מועד, בעשר השאלות שלי – בתקווה שהן יובילו לחוויית ימים נוראים נעלה יותר.
אני ממליץ לשקול רק אחת מהשאלות בכל אחד מעשרת ימי התשובה.
שאלה 1: על מה אני צריך להודות עם תחילתה של השנה החדשה?
חלק גדול כל כך מחיי עובר עלי בצער על מה שאין לי, עד ששכחתי להודות על כל הטובות שאלוקים מרעיף עליי.
אנחנו מתייחסים לכל כך הרבה דברים שקיבלנו כאל מובנים מאליהם, ושמים אליהם לב רק כשאנחנו חוששים לאבדם. מדוע אנחנו מעריכים את הבריאות שלנו רק כשכבר אין לנו אותה? למה אנחנו מעריכים את ההורים שלנו באמת, רק כשהם כבר לא איתנו? מדוע אנחנו מעריכים באמת את הנכסים שלנו רק כשאנחנו חוששים לאבד אותם?
יהודים מברכים לפחות 100 ברכות ביום. אלוקים לא זקוק לכל כך הרבה שבחים, אבל אנחנו זקוקים לפחות למספר כזה של תזכורות על כל הדברים הנפלאים שהוא ממשיך לשלוח אלינו כל הזמן. בתחילתה של שנה חדשה עליי להכין בלבי רשימה של כל הדברים הטובים בהם התברכתי.
האם חטאתי בהתעלמות מהמתנות הרבות שגודשות את מאזן חיי?
שאלה 2: מה אני חייב לאלוקים על כל הטוב שהוא עושה למעני?
מצא חן בעיני כרטיס ביקור שקיבלתי פעם מידיד שהוא גם רב. בצידו האחורי, במקום שבו בדרך כלל מופיעים פרטים בסיסיים כמו שם, כתובת או מספר טלפון, כתוב: "מה, למען השם, אתה עושה לשם שמיים?"
זאת שאלה מצוינת שכולנו צריכים לשאול את עצמנו, כאשר אנחנו בוחנים את משמעותם של חיינו כאן על פני האדמה. כולנו נמצאים פה למטרה מסוימת, ולכל אחד מאיתנו יש תפקיד ייחודי. הדרך לזהות אותו היא להכיר את הכישורים המיוחדים שלנו. אם נפַתח את המתנות האישיות שלנו וננצל אותן למען הזולת, אז נותיר אחרינו מורשת שתצדיק את חיינו ותוכיח שעשינו משהו "לשם שמיים".
לקראת השנה החדשה, אני רוצה להיות בטוח שלא אהיה פרזיט, שרק נוטל מכל טוּב העולם אך אינו משיב לו כגמולו.
האם חטאתי בכך שלא עשיתי מספיק כדי להרוויח את הזכות להישאר בעולם הזה?
שאלה 3: מה אני יכול לעשות כדי להבטיח שאלוקים ישמע את תפילותיי?
הרב קוק הסביר בצורה נפלאה, שההבדל בין תפילה ללימוד תורה הוא, שבתפילה האדם מדבר אל אלוקים, אבל בתורה אלוקים מדבר אל האדם.
בתקופת הימים הנוראים, אנחנו עסוקים בלספר לאלוקים מה שאנחנו רוצים ממנו. ואנחנו רוצים לבקש ממנו לטפל בכל כך הרבה דברים – בבריאות, במצב הכלכלי, במשפחה שלנו… ואנחנו מבקשים מאלוקים לעבור על רשימת הדאגות הארוכה שלנו.
העולם מכיר בייחודיותנו כעם בכך שהוא מכנה אותנו "עם הספר". לימוד הספר הזה הוא לימוד הסוד שיהפוך את חיינו לקדושים. ולמרות זאת, אפילו שאנחנו מתמחים יותר ויותר בביצוע מספר פעולות בבת אחת, נראה שאנחנו לא מצליחים למצוא זמן לרענון רוחני. האם באמת אין לנו הזדמנות ללמוד תורה בכל יום, כשהסטטיסטיקות מגלות שהאדם הממוצע מבלה למעלה מארבע שעות בצפייה בטלוויזיה/אינטרנט ובקריאת עיתונים ומגזינים?
האם חטאתי בכך שלא הקדשתי מספיק זמן להקשיב למה שיש לאלוקים לומר לי – ואחר כך עוד הייתה לי החוצפה לכעוס על כך שנראה שהוא לא הקשיב כשאני פניתי אליו?
שאלה 4: האם אני אופטימי ביחס לשנה הבאה?
היהדות דורשת מאיתנו להיות תמיד אופטימיים. פסימיסט אינו אלא חוזה ביש-מזל, אדם שמאבד כל תקווה להינצל משום שאינו מאמין במציל.
בתקופה של משבר כלכלי, כמו זה בו אנחנו נתונים היום, חשוב שנזכור שאלוקים מזהה את עצמו בתור מי שהוציא אותנו "מארץ מצרים מבית עבדים". אלוקים מכיר את הכאב האישי שלנו. אלוקים מודע לסבל שלנו. אלוקים שומע את תפילותינו, והקשר שלנו איתו חזק.
מדד התקווה שלנו הוא קנה המידה המדויק ביותר לבחינת רמת האמונה שלנו. האופטימיות שלנו היא סימן לביטחוננו בעזרה משמים, והביטחון שלנו הוא המפתח לעורר את הרצון האלוקי להיענות לנו בחיוב.
האם חטאתי בכך שנכנעתי מהר מדי לבעיותיי האישיות, וגרמתי לכך שחוסר האמונה שלי הפך לנבואות שהגשימו את עצמן?
שאלה 5: מה החלום שלי לשנה הבאה?
הגמרא אומרת: "כל הלן שבעת ימים בלא חלום נקרא רַע".
לאיזו מטרה אני יכול לשאוף בשנה הבאה, שתשנה את חיי אם אדבק בה באמת?
המפרשים מסבירים שכל שבעה ימים כוללים בתוכם יום שבת, ואם אכן מצאנו משמעות ביום הקדוש הזה, היא חייבת לתת לנו את היכולת לחלום. כשאנחנו ערים, המציאות מגבילה אותנו, אולם כשאנחנו חולמים, חלומותינו משקפים את שאיפתנו להתעלות מעל ומעבר למי ולמה שאנחנו עכשיו, ולממש את מלוא הפוטנציאל שלנו.
יעקב אבינו חלם על סולם שמוצב ארצה אך ראשו מגיע השמיימה. רבים מאיתנו מתחילים את חייהם מתוך רעיונות אידיאליסטיים. אולם למרבה הצער, הרבה פעמים החלומות שלנו נשכחים, ונופלים קרבן לגבולות שלהערכתנו אינם עבירים.
האם חטאתי בויתור על חלומותיי להיות האדם שחשבתי שאני מסוגל להיות? לאיזו מטרה אני יכול לשאוף בשנה הבאה, שתשנה את חיי אם אדבק בה באמת?
שאלה 6: מה אני צריך לעשות אחרת בשנה הבאה?
אלברט איינשטיין הוא זה שהגדיר את הטירוף כ"לעשות שוב ושוב את אותו הדבר ולצפות לתוצאות שונות".
אז למה באמת אני מצפה לשינוי בחיי, אם איני עושה דבר על מנת לקדם את התרחשותו?
ראש השנה ויום הכיפורים עוסקים בשינוי, ואם איני טורח לשפר אף אחד מחסרונותיי, פשוט לא הבנתי את המסר.
האם חטאתי בכך שלא עשיתי כלום כדי להיות אדם טוב יותר ואז ציפיתי לדין שמימי טוב יותר? ואפילו אם אני יודע שאני לא יכול להיות מושלם, על איזה תחום אני יכול לעבוד כדי לפתוח במלאכת השיפור העצמי?
שאלה 7: על מה אני צריך להתפלל?
מה היית עושה אילו ניתנה לך אפשרות להביע משאלה אחת שתתגשם?
רבותינו אומרים שתפילותינו בימים הנוראים מושפעות מתחושת סדר העדיפויות שאנחנו מחדירים לתוכן. האם הלהט הרב ביותר שלנו נשמר לתחום הכלכלי, ופנייתנו לאלוקים חגה בעיקר סביב חלומותיו של טוביה מ"כנר על הגג", כשהוא מזמר את "לו הייתי רוטשילד"? האם תפילותינו עוסקות ברצונות חומריים או בהישגים רוחניים? מאיזו משאלה נפיק הכי הרבה אם אלוקים יבטיח לנו להגשים אותה?
האם חטאתי בעבר בסדר עדיפויות שגוי? האם למדתי סוף סוף את ההבדל בין מה שאני רוצה לבין מה שאני צריך בשביל חיים טובים?
שאלה 8: על מי אני צריך להתפלל?
עם כל בעיותיי, אני יודע שיש לאנשים אחרים בעיות הרבה יותר קשות משלי, וכשאני מתפלל עליהם, אני מכיר בברכות שיש לי בחיי.
יתרה על כך. אחד העקרונות המעניינים ביהדות הוא שכל מי שמתפלל על מישהו אחר, זוכה שצרכיו האישיים ייענו תחילה.
רבים זקוקים לתפילותינו בחוגים המשפחתיים, החברתיים והקהילתיים שלנו. אם נהפוך להיות דובריהם כלפי שמיים, נחזק את קשרי הידידות שלנו איתם, ובו בזמן גם ניצור לעצמנו מחסן זכויות אדיר.
האם יש מישהו שאולי כדאי להוסיף לרשימת האנשים עליהם אני מתפלל?
שאלה 9: איזה צעד קטן אני יכול לעשות כדי לפתוח בשינוי משמעותי?
אחד מרבותיי היקרים לי במיוחד אמר לי פעם, "עדיף לצעוד הרבה צעדים קטנים בכיוון הנכון, מאשר לזנק קדימה, וליפול לאחור."
תהליך ההתקדמות הטוב ביותר בא במנות קטנות. בכל פעם שאני מתכנן לרדת 20 קילו, תוכנית הדיאטה שלי נכשלת. אבל כשאני מחליט לוותר על שתייה מתוקה, אני מצליח להוריד את המשקל בהדרגה לאורך תקופה של חודשים רבים.
אומץ, כך אומרים, הוא הצטברות של ניצחונות קטנים. אני יודע שהדבר נכון גם לגבי חיי הרוח שלי. לכן החלטתי לבחור במצווה אחת, קטנה ככל שתהיה, אותה אנסה לשפר ככל האפשר בשנה הבאה.
האם חטאתי בעבר בכך שניסיתי לקבל על עצמי יותר מדי ובסוף לא שיניתי אפילו דבר קטן?
שאלה 10: מה אני יכול לעשות למען עמי ולמען מדינת ישראל?
אני יודע שאיני אלא חוליה אחת בשרשרת הארוכה של ההיסטוריה היהודית. ואם אני לבדי, מי אני?
חייתי באופן אישי את אימי השואה וראיתי את נס שיבת עם ישראל לארצו. אני חלק מדור שמבין מצוין שהמילים "לא עוד" חייבות לאפיין את המשימה ההיסטורית שלנו.
אלי ויזל ניסח זאת בצורה מקסימה כשאמר שיותר משהוא חושש מאכזריותם של בני האדם הוא חושש מאדישותם.
אני רועד כשאני חושב שאולי אני אשם בחטא השתיקה מול איומי ההשמדה על מדינת ישראל. האם אני עושה מספיק למען עמי אפילו כשאני מכלה את מאמציי למען משפחתי?
השאלה העשירית והאחרונה שלי יוצאת ביום כיפור. זה היום שבו אנחנו נועלים את כל תפילותינו בַּתקווה שבשנה הבאה נזכה לראות יחד בבניין ירושלים. במהרה בימינו אמן!
tipid1
יהדות ומסורת 