ה'תש"ל – נפטר רבי אליהו לאפיאן, משגיח ישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים.

אליהו לופיאן

הרב אליהו לופיאן (כינוי נפוץ: ר' אֱלֶי' לופיאן או ר' אֱלֶי' קעלמער; 1876 – 21 בספטמבר 1970; ה'תרל"ו – כ' אלול ה'תש"ל) היה מהבולטים ברבני תנועת המוסר במאה העשרים.

קורותיו

נולד בעיירה גרייבא, שבפלך לומז'ה בליטא ולמד שם אצל רבי חיים לייב מישקובסקי (ר' חיים לייב סטביסקר). בהיותו בן 9 סירב לעבור עם משפחתו להשתקע בארצות הברית כיוון שכמעט ולא היו קיימים בה בזמנו מוסדות חינוך תורניים, והוא נותר לבדו בעיר לומז'א. משם עבר ללמוד בקלם אצל הסבא מקלם והרב איצ'לה בלזר. עלה לארץ ישראל לאחר השואה. נודע כתלמיד חכם גדול בעל ידענות מקיפה בש"ס ונתפרסם בעיקר בזכות פועלו בשדה המוסר. כשנפטר הסבא מקלם נהיה לופיאן ראש ישיבה בקלם, ביחד עם בנו וחתנו, ובנוסף הם יסדו ישיבה קטנה בקלם.

בשנות ה-30 עקר ללונדון שם שימש כראש ישיבת "עץ חיים". כשעלה ב-1950 לישראל סירב בתחילה להעביר שיחות מוסר וביקש לעסוק בלימוד ועבודה מוסרית עצמית. בברכת החזון איש נתרצה לבסוף להעביר שיעורי מוסר, ועל אף גילו המופלג באותה העת, הסכים בסופו של דבר לשמש כמשגיח בישיבת כנסת חזקיהו (ששכנה בתחילה בזכרון יעקב, ואחר כך עברה לכפר חסידים) בראשותו של הרב נח שימנוביץ. מרגע הגעתו, הפך הרב לופיאן לאבן שואבת עבור הבחורים הצעירים. הישיבה נתבססה ואף קלטה צעירים רבים מישיבות תיכוניות סמוכות כמו ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה ומדרשיית נעם בפרדס חנה.

כחניך שיטת "קלם" היה ידוע כבעל סדר קפדני ושליטה עצמית חזקה. כך מסופר שלא היה מסובב את ראשו ללא סיבה והחלטה מוקדמת. כאשר ראה תלמיד מחכה בתחנת האוטובוס ומפנה ראשו כדי להסתכל אם האוטובוס מגיע, היה רוטן ואומר "בקלם היו מייסרים על הפקרות כזאת!".

על שמו שכונת לב אליהו ברכסים, וכן נקרא על שמו רחוב בשכונת רמת שלמה בירושלים.

חיבוריו

• לב אליהו – דרשות מוסר, בעריכת תלמידו המגיד הירושלמי, רבי שלום שבדרון.

בניו

• רבי חיים שמואל לופיאן מח"ס רווחא דשמעתא, ראש ישיבת סנדרלנד
• רבי אריה ליב לופיאן ראש ישיבת גייטסהד
• רבי אליעזר לופיאן

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9C%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%90%D7%9F